מאת אסטריד לינדגרן ואינגריד נימן | הוצאת עם עובד, 2017
טוֹמִי וְאַנִיקָה שָׂמְחוּ מְאֹד שֶׁיּוֹם בָּהִיר אֶחָד
בִּילְבִּי בַּת־גֶּרֶב בָּאָה לָגוּר בְּוִילָה מַצְחִיקוּלָה
עִם הַסּוּס שֶׁלָּהּ וְעִם מַר נִילְסוֹן, הַקּוֹף הַקָּטָן שֶׁלָּהּ.
הִיא חֲזָקָה כָּל כָּךְ שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְהָרִים סוּס בִּשְׁתֵּי יָדַיִם,
וַעֲשִׁירָה מְאֹד כִּי יֵשׁ לָהּ מִזְוָדָה מְלֵאָה מַטְבְּעוֹת זָהָב.
בִּילְבִּי עוֹשָׂה תָּמִיד בְּדִיּוּק מַה שֶּׁהִיא רוֹצָה
כִּי אֵין לָהּ אִמָּא וְאַבָּא שֶׁאוֹמְרִים לָהּ מַה לַּעֲשׂוֹת,
וּלְטוֹמִי וּלְאַנִיקָה כְּבָר אֵין וְלוּ רֶגַע מְשַׁעֲמֵם אֶחָד.
תרגום משוודית: תמר שלמון